פעם, לפני הרבה שנים, שני בני מלך יצאו לעולם לחפש את מזלם. אבל מהר מאוד הם התחילו לחיות בבזבוז ובטיפשות, כך שלא יכלו לחזור הביתה.
אז אחיהם, שהיה גמד קטן ולא חשוב, יצא לחפש את אחיו. אבל כשמצא אותם, הם רק צחקו עליו, כי חשבו שזה מצחיק שהוא, שהיה כל כך צעיר ותמים, ינסה לטייל בעולם, כשהם, שהיו הרבה יותר חכמים, לא הצליחו להסתדר.
ובכל זאת, הם יצאו כולם יחד לדרך, ובסוף הגיעו לגבעת נמלים. שני האחים הגדולים רצו להרוס אותה, כדי לראות איך הנמלים המסכנות רצות מפחד ומעבירות את הביצים שלהן. אבל הגמד הקטן אמר: "תנו ליצורים המסכנים ליהנות. אני לא ארשה לכם להציק להם."
אז הם המשיכו, והגיעו לאגם שבו שחו הרבה הרבה ברווזים. שני האחים רצו לתפוס שניים ולצלות אותם. אבל הגמד אמר: "תנו ליצורים המסכנים ליהנות. אתם לא תהרגו אותם."
אחר כך הגיעו לכוורת של דבורים בעץ חלול, והיה בה כל כך הרבה דבש שהוא נזל על הגזע. ושני האחים רצו להדליק אש מתחת לעץ ולהרוג את הדבורים, כדי לקחת את הדבש שלהן. אבל הגמד עצר אותם ואמר: "תנו לחרקים היפים ליהנות. אני לא יכול לתת לכם לשרוף אותם."
בסוף הגיעו שלושת האחים לטירה. וכשעברו ליד האורוות, הם ראו שם סוסים יפים עומדים, אבל כולם היו עשויים שיש, ואף אדם לא נראה.
הם עברו בכל החדרים, עד שהגיעו לדלת שהיו עליה שלושה מנעולים. אבל באמצע הדלת היה אשנב, כך שיכלו להסתכל לחדר הבא. שם ראו איש זקן קטן ואפור יושב ליד שולחן. הם קראו לו פעם או פעמיים, אבל הוא לא שמע. אבל כשקראו בפעם השלישית, הוא קם ויצא אליהם.
הוא לא אמר כלום, אלא לקח אותם והוביל אותם לשולחן יפה מכוסה בכל מיני דברים טובים. וכשאכלו ושתו, הוא הראה לכל אחד מהם חדר שינה.
למחרת בבוקר הוא בא לבכור, ולקח אותו לשולחן שיש, שעליו היו שלושה לוחות, שבהם היה כתוב איך אפשר לשחרר את הטירה מהכישוף.
הלוח הראשון אמר: "ביער, מתחת לטחב, מונחות אלף הפנינים של בת המלך. צריך למצוא את כולן. ואם תחסר אחת כשהשמש שוקעת, מי שמחפש אותן יהפוך לשיש."
האח הבכור יצא לדרך, וחיפש את הפנינים כל היום. אבל הגיע הערב, והוא לא מצא אפילו את המאה הראשונות. אז הוא הפך לאבן, כמו שהלוח ניבא.
למחרת קיבל האח השני את המשימה. אבל הוא לא הצליח יותר מהראשון, כי מצא רק את המאה השנייה של הפנינים. ולכן גם הוא הפך לאבן.
בסוף הגיע התור של הגמד הקטן. הוא חיפש בטחב, אבל היה כל כך קשה למצוא את הפנינים, והעבודה הייתה כל כך מייגעת! אז הוא התיישב על אבן ובכה.
וכשישב שם, בא מלך הנמלים, שאת חייו הציל, לעזור לו עם חמשת אלפים נמלים. ולא עבר הרבה זמן עד שהן מצאו את כל הפנינים והניחו אותן בערמה.
הלוח השני אמר: "צריך לדוג מהאגם את המפתח של חדר השינה של הנסיכה." וכשהגמד הגיע לשפת האגם, הוא ראה את שני הברווזים שאת חייהם הציל שוחים שם. הם צללו, ומהר הביאו את המפתח מהקרקעית.
המשימה השלישית הייתה הכי קשה. היה צריך לבחור את הצעירה והטובה מבין שלוש בנות המלך. כולן היו יפות, וכולן נראו בדיוק אותו דבר. אבל סיפרו לו שהבכורה אכלה חתיכת סוכר, השנייה קצת סירופ מתוק, והצעירה כף דבש. אז הוא היה צריך לנחש מי מהן אכלה את הדבש.
אז באה מלכת הדבורים, שהגמד הקטן הציל מהאש. היא ניסתה את השפתיים של שלושתן, ובסוף נחתה על השפתיים של זו שאכלה את הדבש. וכך ידע הגמד מי היא הצעירה.
וכך נשבר הכישוף, וכל מי שהפך לאבן התעורר וחזר לצורתו האמיתית. והגמד התחתן עם הצעירה והטובה מבין הנסיכות, והיה מלך אחרי מות אביה. ושני האחים שלו התחתנו עם שתי האחיות האחרות.
