האיש הבלתי נראה - פרק 8: בדרכים

יצא לאור ב־1897

הפרק השמיני קצר ביותר, ומספר שגיבונס, חובב הטבע של המחוז, בשכבו על הרמות הפתוחות והמרווחות בלי נפש בטווח של שלושה קילומטרים ממנו, כפי שחשב, וכמעט מנמנם, שמע קרוב אליו קול כמו של אדם משתעל, מתעטש, ואז מקלל בפראות לעצמו; וכשהביט, לא ראה דבר. ובכל זאת הקול היה שאין לערער עליו. הוא המשיך לקלל באותו רוחב ובאותו מגוון שמייחדים את קללותיו של אדם משכיל. הוא הגיע לשיא, פחת שוב, וגווע במרחק, הולך כפי שנראה לו בכיוון אדרדין. הוא עלה לעיטוש עוויתי ונגמר. גיבונס לא שמע דבר על מאורעות הבוקר, אבל התופעה הייתה מרשימה ומטרידה כל כך שהשלווה הפילוסופית שלו נעלמה; הוא קם בחיפזון, ומיהר במורד התלול של הגבעה לעבר הכפר, מהר ככל שיכול היה.